סל הקניות ריק
מאת שיר הראל, מאמנת סטודיו ומדריכת יוגה |
בתור מאמנת כושר שאלת השאלות אותה שואלים אותי הכי הרבה - איך את מצליחה להתאמן כל יום? איך יש לך כוח? איך לא נגמרת לך המוטיבציה?
האמת, שהיוגה היא זו שלימדה אותי שאין צורך במוטיבציה על מנת להתאמן.
הדבר הנכון הוא לשחרר, לא להסתכל על כל אימון כפעילות מחייבת ויעד שצריך לכבוש.
ביוגה, אין שאיפה להרמת משקל גבוהה או לדופק המהיר ביותר.
השאיפה היחידה שחשובה - היא זו שתקחו בתחילת השיעור.
הרגע הזה כשהמדריכה אומרת לעצום עיניים ולשים את כל היום שהיה מאחור,
מזכירה שאנחנו נכנסים עכשיו לשעה של הקשבה לגוף.
אם תקחו את השאיפה הזו ותיישמו את ההנחיות האלה, תצליחו להתאמן בצורה נקייה
(גם אם זה בתחום אימון אחר),
זה לא ממקום סטלני ומחבק עצים אלא ממקום מודע. מחובר. מקום שמבין שהגוף הוא מקדש הנפש.
בשנים האחרונות ספורט הפך להיות מרדף לשלמות. כשבעצם ההמטרה הגינרית שלו היא תזוזה.
יוגה איננה רק תנוחות מטורפות וזה לא רק לנשום לאט, יוגה היא סטייט אוף מיינד - עשיית פעולה ללא ציפייה לתוצאה מסוימת.
קארמה :
פעולה שמתרחשת מסיבה מסוימת ומייחלת לתוצאה מסוימת.
למשל, מתאמנת שנרשמה לסטודיו כי היא רוצה להרזות. המטרה שלה היא לרדת במשקל והיא מתאמנת ומשקיעה מאוד בשביל זה, לא מוותרת לעצמה ומגיעה לכל אימון, אבל היא לא רואה שינוי. בכל סוף שיעור כבר במשך תקופה ארוכה היא לא מבינה למה אין שינוי במשקל.
שם עולה התסכול וחוסר המוטיבציה.
דהארמה :
פעולה שקורית ממקום כנה ואמיתי. אני מתאמנת כדי לשמור על שגרה בריאה ומאוזנת כי הרצון שלי לבריאות ושמירה על עצמי הוא במקום ראשון. השתתפותי באימון לא תלויה ביעד כזה או אחר.
אני יכולה עדיין לרצות לרדת במשקל. אבל היא מתאמנת כי היא מבינה שיש באימון מעבר.
מעבר שאולי לא נראה לעין כפי שהייתה רוצה, אבל יש בו מעבר.
ההבדל הוא בגישה.
לא להגיע לאימון במטרה לכבוש אלא להגיע לאימון על מנת לפנות שעה לגוף.
כי אימון הוא כל תזוזה גופנית שתבצעו עם הקשבה לגוף שלכם.
העצה שלי :
בימים בהם אתם מרגישים שאין לכם כוח,
לכו לאימון כשהמטרה היחידה היא לחלץ את העצמות ולעשות יותר מלשבת על הספה.
קחו נשימה עמוקה, תזכירו לעצמכם שאתם הגעתם כדי לחוות שעה של תזוזה וכיף.
אם תתמידו ללא ציפייה להצלחה, אתם תראו שיהיה לכם קל מאוד להתאמן כל יום
ואחריה ההצלחה מגיעה ברגע שלומדים לשחרר.
